כוחו של הסכם ממון
ככלל, חוק יחסי ממון קובע שכאשר בני זוג נפרדים רכושם יחולק שווה בשווה, למעט רכוש שכל אחד מבני הזוג צבר לפני החיים המשותפים אשר יישאר בבעלותו.
באמצעות עריכת
הסכם ממון ניתן להסדיר את חלוקת הרכוש (או את הפרדתו) באופן שונה מהוראות החוק ובהתאם לרצונם וצרכיהם של בני הזוג.
כיום נהוג לצרף להסכם הממון תנאים נוספים הקשורים לפרידה, שאינם קשורים בהכרח לחלוקת הרכוש. למשל הסדרת הגט בבית הדין הרבני, הפרדת מגורים וכיוצ''ב. באופן זה ניתן למנוע מחלוקות עתידיות נוספות וסכסוכים משפטיים הקשורים לפרידה.
כדי שהסכם ממון יהיה תקף משפטית יש לאשר אותו בפני נוטריון או בפני בית המשפט לענייני משפחה, וללא אישור ההסכם הוא לא תקף ולא מחייב. הסכם ממון שנחתם לפני מועד הנישואין יאושר על ידי נוטריון או על ידי בית המשפט בעוד שהסכם ממון שנערך לאחר מועד הנישואין יאושר אך ורק על ידי בית המשפט.
אישור ההסכם מחזק את תוקפו לעומת הסכמים חוזיים רגילים ומקשה על היכולת לבטל אותו בעתיד.
יצוין, שהסכם ממון שנחתם בין בני זוג שלא נישאו תקף גם אם הוא לא אושר על ידי נוטריון או על ידי בית המשפט.
ביטול הסכם ממון – אפשרי?
הדבר אפשרי, אך לא פשוט כלל.
כאשר בני זוג חותמים על
הסכם ממון יש אינטרס ציבורי ליצור עבורם וודאות שתנאיי ההסכם יקוימו ולא יבוטלו. בנוסף, יש אינטרס ציבורי למנוע סכסוכים משפטיים בקשר לתנאיי ההסכם.
לכן, הוכנסו לחוק יחסי ממון מספר מנגנונים שמטרתם להקשות על ביטול הסכם ממון.
ראשית, הסכם ממון יאושר על ידי בית המשפט או על ידי הנוטריון אך ורק לאחר שהם התרשמו שבני הזוג הבינו את תנאיי ההסכם וחתמו עליו מרצונם החופשי. התרשמות זאת תקשה על מי מבני הזוג לדרוש לבטל את ההסכם בטענה שהוא לא הבין את תנאיו או שחתם על ההסכם בניגוד לרצונו.
שנית, הסכם ממון יאושר בבית המשפט אך ורק לאחר שהשופט בחן בקפידה שתנאיי ההסכם אפשריים, חוקיים ואינם מקפחים במידה קיצונית את אחד מהצדדים. בחינה זו תקשה על מי מבני הזוג לדרוש לבטל את ההסכם בטענה שתנאיו מקפחים או לא חוקיים.
יצוין שהסכם ממון שמובא לאישור על ידי נוטריון אינו עובר בחינה משפטית. תפקידו של הנוטריון לוודא שהצדדים חתמו על ההסכם מרצונם והבינו את משמעותו. לכן, תוקפו המשפטי של הסכם שאושר בבית משפט חזק יותר לעומת הסכם שאושר על ידי נוטריון. מסיבה זו מומלץ לאשר הסכמי ממון בבית המשפט.
ישנן מספר עילות משפטיות שאם הן יוכחו בית המשפט צפוי לבטל את ההסכם או חלק מתנאיו:
- חתימת הסכם תחת כפייה – בית המשפט צפוי לבטל הסכם ממון המקפח את אחד מבני הזוג שחתם עליו כאשר היה נתון ללחץ בלתי סביר, איומים, אלימות, הבטחות שווא וכיוצ''ב. למשל, כאשר אחד מבני הזוג תלוי בשני כלכלית ובן הזוג השני מאיים עליו שאם לא יחתום על ההסכם יפסיק לתמוך בו כלכלית.
- ביטול הסכם ממון בהתנהגות – כאשר בני הזוג סוטים מהוראות ההסכם או מחלקם במשך תקופה ארוכה בית המשפט עשוי לבטל את ההסכם או חלק מתנאיו. למשל, כאשר אחד מבני הזוג רכש לפני הנישואין דירה כהשקעה ובהסכם הממון הוחלט שבכל מקרה הדירה תישאר בבעלותו. במרוצת השנים התנהגו בני הזוג עברו לגור בדירה, שילמו יחד את המשכנתא, שיפוצו אותה מכספים משותפים ונהגו בה יחד מנהג בעלים. במידה וההסכם לא יעודכן עשוי בית המשפט לקבוע שלמרות תנאיי ההסכם (להפרדת הדירה) היא שייכת לשני בני הזוג.
- הפרה או אי עמידה בתנאיי ההסכם – כאשר תנאי מהותי בהסכם הממון אינו יוצא לפועל או כאשר אחד מהצדדים מפר תנאיי מהותי. למשל, כאשר הסכם הממון קובע שהצדדים יפתחו חשבון בנק משותף ויפקידו אליו את כל הכנסותיהם אך בפועל החשבון לא נפתח וכל צד שומר את כספיו לעצמו. דוגמא נוספת, כאשר נקבע תנאי בהסכם הממון לפיו במקרה של פרידה אחד מבני הזוג ירכוש עבור השני דירת מגורים אך בפועל הצדדים נפרדו והצד שהתחייב לרכוש דירה מפר את התחייבותו. במצב זה עשוי בית המשפט לבטל את ההסכם או חלק מתנאיו.
- הטעיה – בית המשפט עשוי לבטל את ההסכם כאשר אחד מבני הזוג חתם על ההסכם כאשר בן זוגו הטעה אותו והסתיר ממנו מידע משמעותי שאם היה יודע עליו הוא לא היה חותם על ההסכם מלכתחילה. בנוסף, יתכן שההסכם יבוטל אם יוכח שאחד מבני הזוג חתם עליו מבלי להבין את תוכנו. הליך אישור הסכם שאינו תקין – כאשר הגורם המאשר את ההסכם לא פעל לפי הנחיות חוק יחסי ממון בעת אישור ההסכם. למשל, כאשר שני הצדדים לא היו נוכחים במועד חתימת ההסכם או כאשר ההסכם אושר מבלי שהגורם המאשר ווידא ששני הצדדים מבינים את תוכן ההסכם. דוגמא נוספת, כאשר צד להסכם אינו דובר עברית ומשכך חתם על ההסכם מבלי להבין את תוכנו.
ביצוע שינויים בהסכם ממון לאורך הזמן
חיי הזוגיות נמשכים לעתים עשרות שנים במהלכם מתחוללים שינויים במערכת היחסים הכלכלית בין בני הזוג או שינויים ברכוש של הצדדים או של כל אחד מהם. ככל שהזמן חולף קיימת נטייה טבעית של בני הזוג לשתף אחד את השני בכספים, לעשות שימוש משותף ברכוש שנקבע בהסכם שהוא שייך לאחד מבני הזוג בלבד, למכור ולרכוש רכוש חדש.
שינויים אלו ברכוש עשויים להפוך את ההסכם לחסר תוקף ועשויים לגרום למי מבני הזוג לאובדן זכויות עליהן הקפיד בעת עריכת ההסכם. למשל, כאשר אחד מבני הזוג רוכש דירה חדשה באמצעות כספיי דירה שהוסכם (בהסכם הממון) שבכל מקרה תישאר בבעלותו. במצב זה אם ההסכם לא יעודכן, כך שיהיה תקף לגבי הדירה החדשה, יתכן בהחלט שבמצב של פרידה בית המשפט יקבע שהדירה החדשה תהיה שייכת לשני הצדדים (כיוון שהיא נרכשה במהלך החיים המשותפים).
לכן, אם בני הזוג נוכחים שהם לא עומדים בתנאי ההסכם או אם היה שינוי מהותי ברכוש שלהם, חשוב להתייעץ עם עורך דין ולבדוק אם יש צורך לערוך מחדש את ההסכם.
יש לציין שקיימת אפשרות לקבוע בהסכם הממון מנגנוני חלוקת רכוש או הפרדתו, שיהיו תקפים ויותאמו למספר תרחישים ושינויים, כך שלא יהיה צורך לעדכן את ההסכם אלו יתקיימו. לדוגמא, בני זוג חתמו על הסכם ממון לפיו דירה שהייתה בבעלות אחד מהם לפני הנישואים תישאר בבעלותו במקרה של פרידה. במקרה זה ניתן להוסיף להסכם תנאי לפיו במידה שבני הזוג יירכשו דירה משותפת בעתיד, באמצעות כספיי מכירת הדירה של בן הזוג, תירשם הבעלות על דירה החדשה לפי יחס ההשקעה של כל אחד מבני הזוג.
