זכויות האישה בהליכי גירושין כיום מעט שונות מבעבר, בעיקר לאור מגמת השוויון המתפתחת בחברה הישראלית והכלל עולמית. זכויות כגון משמורת פיזית מלאה על הילדים או שמזונות ילדים ישולמו בלעדית על ידי הגבר, כבר לא מהוות ברירת מחדל והן נידונות בזמן עריכת הסכמי הגירושין או במסגרת דיון משפטי בבתי המשפט, זאת על פי קריטריונים והגדרות חברתיות עכשוויות.
במאמר זה נסקור את זכויות האישה בתהליך הגירושין.
זכויות האישה בהליך הגירושין – מה אומר החוק
הליך הגירושין טומן בחובו מחלוקות רבות בתחומי הרכוש, מזונות וזמניי השהות עם הילדים. מחלוקות אלו ייפתרו בבית משפט על פי החוק, ואם הדבר מתאפשר ייפתרו במשא ומתן בין בני הזוג. ישנם כללים המגדירים באופן ברור את זכויות האישה בהליך הגירושין ולהלן תקציר:
- רכוש: כאשר בני הזוג ערכו הסכם ממון שנערך כדין, הרכוש יחולק בהתאם והאישה זכאית לחלקה על פיו. אם בני הזוג לא ערכו הסכם ממון, האישה זכאית (כמו הגבר) לחלק שווה ברכוש המשותף.
- בנוסף, ישנם מצבים בהם האישה תהיה זכאית לחלק גדול יותר מהרכוש לעומת הגבר, זאת כאשר יש פער משמעותי ביכולת ההכנסה של בני הזוג. המצב הנפוץ ביותר הנו כאשר במהלך הזוגיות תפקיד האישה היה לגדל את הילדים ולדאוג לתא המשפחתי, בעוד שתפקידו של הגבר היה לפרנס את המשפחה. כך לאחר הגירושין יישאר הגבר עם יכולת ההכנסה גבוהה בעוד שהאישה תתקשה לייצר הכנסה עבור עצמה. לכן, במצב זה צפויה האישה לקבל חלק גדול יותר מהרכוש המשותף.
- כתובה: כתובה הינו מסמך הנחתם בעת טקס נישואין על פי הדין הדתי, ועליה נקוב סכום הכתובה. כאשר סיבת הפרידה ובעת מבעל, בעיקר במקרה של פרידה, האישה תהיה זכאית לקבל מהגבר את מלוא סך כתובתה.
- חלוקת זמניי שהות של ילדים: על אף שגברים כיום הרבה יותר מעורבים בחיי ילדיהם, עדיין כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6 ובפרט בגיל הרך, קיימת נטייה של בתי המשפט לאפשר לאישה לשהות עם הילדים זמן רב יותר לעומת הגבר.
- מזונות ילדים: בשנים האחרונות קיימת מגמה לאזן את תשלומי המזונות בין ההורים, כך שכל הורה ישלם עבור הוצאת הילדים בזמן שהם נמצאים איתו. במצב זה בית המשפט יקח בחשבון את מצבו הכלכלי של כל אחד מההורים ואת חלקות זמניי השהות. יחד עם זאת, החוק בישראל קובע שגבר ישלם תשלום מזונות מלא עבור ילדים יהודים מתחת לגיל 6.
- דמי טיפול: כאשר הילדים לא נמצאים מסגרות חינוך והאישה היא שמטפלת בהם היא זכאית לתשלום נוסף בגין דמי טיפול.
- מזונות אישה: כאשר בני הזוג נשואים על פי הדין היהודי האישה זכאית למזונותיה (ללא קשר למזונות הילדים) זאת כל עוד בני הזוג נשואים וטרם ניתן גט. מזונות אלו נועדו לשמור על רמת החיים של האישה והם ניתנים כאשר לאישה אין יכולת לפרנס את עצמה. כאשר בני הזוג לא נישאו על פי הדין היהודי ניתן לתבוע מזונות עובר האישה ומזונות אלו נקראים מזונות מקמים.
תשלום מזונות אישה
כאשר בני זוג נשואים על פי הדין הדתי, האישה זכאית לתשלום מזונות בעת שהיא ובעלה פרודים, עד לקבלת הגט. מטרת מזונות אלו לשמר את רמת החיים ואורח החיים להם האישה רגילה.
ישנם מקרים בהם האישה אינה זכאית למזונות אלו כגון אם היא בגדה בבעלה או כאשר רמת שכרה מספיקה לה לשמור על רמת החיים. במצב זה ניתן להגיש עבורה בבית משפט לענייני משפחה בקשה למזונות משקמים.
בנוסף, כאשר מדובר בבני זוג שלא נישאו או שנישאו בנישואים אזרחיים, האישה זכאית למזונות הקרויים מזונות משקמים. מטרתם לסייע לאישה שהייתה תלויה כלכלית בבן זוגה להמשיך להתקיים למרות הפרידה. בדומה למזונות אישה על פי הדין הדתי (המוגבלים לתקופה של עד מתן הגט), כך גם מזונות משקמים יוגבלו למשך תקופת זמן קצובה.
ישנו סוג נוסף של מזונות אישה הנקראים מזונות מעוכבת. מזונות אלו משולמים לאישה כאשר הבעל מסרב לתת לאישה גט. בכל זמן שהוא מעכב את מתן הגט, האישה זכאית למזונות. תשלום זה אינו תלוי בזכאותה למזונות אישה, כך שגם אם האישה איננה זכאית למזונות אישה רגילים, היא עשויה לקבל מזונות מעוכבת.
כתובה
כאשר בני זוג נישאים על פי הדין היהודי, הם חותמים בטקס הנישואין על שטר כתובה, שהינו שטר כספי לכל דבר ועניין. על פי הדת היהודית מטרת הכתובה להבטיח את כלכלתה של האישה כאשר היא ובעלה נפרדים או כאשר הבעל הולך לעולמו. הסכום הנקוב בכתובה הוא שישולם לאישה.
יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם האישה לא תהיה זכאית לכתובתה. המקרים הנפוצים ביותר הנם כאשר האישה בוגדת בבעלה או כאשר האישה היא שמעוניינת להתגרש מסיבות שלא תלויות באופן ישיר ומובהק בבעל.
תשלום מזונות לגבר
במהלך השנים האחרונות קיימת מגמה של בתי המשפט לחייב אישה לשלם לגבר מזונות במהלך תקופת הפרידה, בין אם הם נשואים בנישואים דתיים, אזרחיים או בין אם הם ידועים בציבור. מזונות אלו ישולמו כאשר הגבר תלוי כלכלית באישה.
תשלום מזונות לילדים
כעיקרון, הפסיקה קובעת ששני ההורים צריכים לדאוג לכלכלת ילדיהם ולמילוי צרכיהם. מזונות הילדים נקבעים עבור כל ילד בנפרד על פי קריטריונים כגון גיל, צרכים שונים, מצב כלכלי של ההורים, חלוקת זמניי שהות וכדומה.
המצב המשפטי כיום הנו שככל שחלוקת הזמנים של ההורים עם הילדים שוויונית יותר וככל שהפער במצבם הכלכלי קטן יותר, כך סך המזונות עבור כל ילד יהיה קטן יותר, זאת עד למצב בו לא ישולמו מזונות כלל וכל הורה יישא בצרכיי הילדים בזמן שהם נמצאים איתו. מצב זה נכון כאשר הילדים הנם מעל גיל 6. כאשר הילדים מתחת לגיל 6 הגבר ישלם את מלוא מזונותיהם, גם אם הם שוהים עמו מחצית מהזמן וללא התחשבות במצבו הכלכלי.
דמי טיפול
כאשר ילדיי הצדדים הנם פעוטות או בעלי צרכים מיוחדים ואינם מצויים במסגרות חינוכיות כך שהאישה נשארת בבית לטפל בהם ולא יוצאת לעבוד, עומדת לאישה זכות לקבל מהגבר תשלום נוסף הקרוי דמי טיפול. תשלום זה מגלם את שכרה כמי שמטפלת בילד ומשכך נמנעת ממנה פרנסתה בשוק העבודה.
מה קורה במקרה בו הגבר הוא המפרנס העיקרי
כאשר הגבר הוא המפרנס העיקרי של המשפחה, בפער משמעותי מהאישה, האישה תהיה זכאית למחצית הרכוש המשותף (ואף לחלק גדול יותר מחצי). בנוסף, האישה זכאית למזונות אישה בהתאם לרמת החיים שלה ומזונות הילדים צפויים להיות גבוהים יותר.
במקרים רבים כאשר מוכח שהאישה, גם אם לא תרמה כלכלית למשק הבית, תמכה בניהול הבית ובגידול הילדים ובכך אפשרה לגבר לפתח קריירה ולפרנס את הבית, ועל כן יש להגדיל את שלומי המזונות ולהעביר לך חלק גדול יותר מהגבר ברכוש המשותף.
חשוב מאוד לדעת שיש הבדל משמעותי בגישות בין בית המשפט לענייני משפחה לבית בתי הדין הדתיים. בבית המשפט לענייני משפחה יתחשבו יותר בכך שהאישה תרמה בדרכה לכלכלת הבית ותמכה בבעלה. מנגד, למרות שבתי הדין כפופים לאותם חוקים של בתי המשפט בעניין הרכוש, לעיתים קיימת נטייה בבתי הדין להתחשב בפרמטרים נוספים ומיושנים יותר כגון: יחס האישה לבעל, בגידות וכיוצ''ב, וכך היא עלולה למצוא עצמה נאבקת על זכויות להן היא זכאית על פי חוק ואף לאבד חלק מהן. לכן, כאשר אישה מעוניינת למצות את זכויותיה, מומלץ שהתיק ינוהל בבית המשפט לענייני משפחה. לכך ניתן לדאוג ממש בתחילת התהליך בעיקר אם האישה היא זו שיוזמת את הגירושין ומתחילה בתהליך לפני הגבר.
הסדרי ראיה ומשמורת ילדים
במהלך התקופה האחרונה ניתנו מספר פסקי דין משמעותיים והחוק תוקן, ואלו למעשה ביטלו את המונח "משמורת" כאשר כיום בתי המשפט מתרכזים בחלוקת הזמנים של הילדים עם ההורים. יחד עם זאת , חזקת הגיל הרך עדיין שרירה וקיימת והיא קובעת שברירת המחדל היא שהילדים מתחת לגיל 6, בפרט בגיל הרך, כך הם ישהו עם האם זמן רב יותר.
יחד עם זאת, כאשר הגבר מעורב במידה מספיקה בחיי הילדים ויש לו רצון לשהות אתם, קיימת נטייה של בתי המשפט לאפשר לו לחלוק עם האישה את זמניי השהות עם ילדים כשווה בשווה, בפרט לאחר הגיל הרך.
רכוש שנצבר לפני הנישואין
החוק בישראל קובע שרכוש שנצבר לפני הזוגיות יישאר שייך לבן הזוג שהרכוש היה שייך לו. לכן, אישה זכאית לשמור על כל הרכוש שצברה לפני הנישואין, כל עוד היא לא הצהירה על כך שהרכוש משותף לשני הצדדים, או שהרכוש לא הושבח על ידי שני הצדדים יחד במהלך החיים המשותפים.
דוגמה טובה לכך היא שהאישה רכשה דירה לפני נישואיה, והיא שימשה כדירה להשקעה ממנה קיבלה האישה דמי שכירות בכל חודש. לאורך חיי הנישואין, החליטו בני הזוג לשפץ את הדירה מכספים משותפים כדי לקבל עבורה דמי שכירות גבוהים יותר, או שבני הזוג שילמו יחד את המשכנתא על הדירה. במקרה זה יכול להיות שהאישה תאבד את זכותה המלאה על הדירה והיא תחולק בין בני הזוג. ישנה אפשרות נוספת, שהאישה תחזיר לבעלה את הסכום היחסי אותו הוא השקיע בדירה, והדבר תלוי במשא ומתן בין הצדדים.
בנוסף, ישנם מצבים בהם למרות שדירתו של אחד מבני הזוג שייכת לו מלפני הזוגיות היא תחולק ביניהם במקרה של פרידה. מצב זה יתקיים בעיקר כאשר בני הזוג גרו תקופת זמן ממושכת באותה דירה, גידלו בה את ילדיהם ואין להם רכוש נוסף. חשוב לדעת שניתן למנוע מצב זה של חלוקת הדירה במצב של פרידה על ידי עריכת הסכם ממון.
רכוש שנצבר במהלך הנישואין
הרכוש אותו צוברים בני הזוג בזמן נישואיהם מחולק ברוב המקרים שווה בשווה (בעת הפרידה). יחד עם זאת, כאשר צד אחד פירנס את המשפחה בעוד שהצד השני גידל את הילדים, ולא פיתח קריירה ויכולת פרנסה, צפוי בית המשפט לפסוק שההורה שאין לו יכולת פרנסה יהיה זכאי לחלק גדול יותר ברכוש. במידה ובני הזוג ערכו הסכם ממון, הוא זה שיכובד ולא החלוקה המעוגנת בחוק, כל עוד תנאי ההסכם כובדו במהלך הנישואין.
אם החלטתם להתגרש ואתם מבקשים לדעת בדיוק מה מגיע לכם – אשמח להיפגש, להסביר ואף ללוות אתכם בתהליך למיצוי מלוא זכויותיכם. תאמו פגישה, ויפה שעה אחת קודם.
